למה בדיקות אוויר דחוס לפי ISO 8573 הן קריטיות לאיכות הייצור?

אוויר דחוס נחשב לשירות הרביעי בחשיבותו בתעשייה, מיד אחרי חשמל, מים וגז. אבל בניגוד לשלושת האחרים, אוויר דחוס מיוצר במקום על ידי המפעל עצמו, ולכן האחריות לטוהרתו ואיכותו מוטלת כולה על התעשיין. מזהמים באוויר דחוס עלולים להרוס ציוד, לפגוע בתהליכי ייצור ואף לסכן את בריאות הצרכנים במוצרים רגישים. תקן ISO 8573 נוצר בדיוק כדי לספק מסגרת ברורה למדידת איכות האוויר הדחוס ולהבטיח שהוא עומד בדרישות המחמירות של כל תעשייה.

מה זה תקן ISO 8573 ומדוע הוא חשוב?

תקן ISO 8573 הוא התקן הבינלאומי המרכזי המגדיר את רמות הטוהר המקובלות לאוויר דחוס. התקן פותח על ידי הארגון הבינלאומי לתקינה ומורכב ממספר חלקים, כאשר החלק הראשון והנפוץ ביותר הוא ISO 8573-1 שמסווג את מזהמי האוויר הדחוס לקטגוריות ברורות ומגדיר מגבלות מדויקות לכל סוג מזהם.

חשיבות התקן נעוצה בכך שהוא מספק שפה משותפת לכל שחקני התעשייה. מפעלי תרופות, תעשיית המזון, אלקטרוניקה ותעשיות רבות נוספות יכולים כולם להתייחס לאותם סיווגי איכות אוויר ולדעת בדיוק מה נדרש מהם. התקן גם מאפשר לספקי ציוד ולבודקים חיצוניים לעבוד לפי אותן הנחיות, מה שמקל על תכנון מערכות, בדיקה ושמירה על תאימות רגולטורית.

בלי תקן מוסכם כזה, כל מפעל היה צריך להגדיר בעצמו מהי רמת ניקיון מספקת, וזה היה מוביל לחוסר אחידות, בזבוז משאבים וקושי בהוכחת התאימות לרגולטורים. תקן ISO 8573 פותר את הבעיה הזו ומספק בסיס מוצק לניהול איכות אוויר דחוס בכל רחבי העולם.

אילו סוגי מזהמים נבדקים לפי ISO 8573?

התקן מזהה שלושה סוגים עיקריים של מזהמים שנפוצים במערכות אוויר דחוס. כל סוג מזהם נמדד בנפרד ומקבל דירוג משלו, מה שמאפשר גמישות בהתאמת המערכת לצרכים הספציפיים של כל יישום.

חלקיקים מוצקים הם הקטגוריה הראשונה וכוללים אבק, חלודה, חלקיקי מתכת ומזהמים אחרים שנכנסים למערכת דרך כניסת האוויר או נוצרים מבלאי פנימי של הציוד. חלקיקים אלו נמדדים לפי גודלם במיקרונים ולפי כמותם למטר מעוקב של אוויר. מזהמים מוצקים עלולים לסתום מסננים, לפגוע בשסתומים ובכלי עבודה פנאומטיים, ואף לזהם מוצרים סופיים בתעשיות רגישות.

לחות ומים הם הקטגוריה השנייה והם המזהם הנפוץ ביותר מבחינת נפח. כשאוויר נדחס, הטמפרטורה שלו עולה והוא נושא איתו לחות מהאוויר הסביבתי. כשהאוויר מתקרר אחר כך, הלחות מתעבה למים נוזליים שמצטברים במערכת. נוכחות מים במערכת אוויר דחוס גורמת לחלודה, מקדמת צמיחה של חיידקים ועובשים, ועלולה להקפיא בתנאים קרים ולפגוע בפעולת הציוד. התקן מודד לחות לפי נקודת הטל בלחץ, שזה הטמפרטורה שבה האוויר הדחוס מתחיל להתעבות למים.

שמן הוא הקטגוריה השלישית וכולל גם אדי שמן וגם אירוסולים של שמן נוזלי. שמן נכנס למערכת בעיקר ממדחסים משומנים, אבל גם מהאוויר הסביבתי המכיל אדי שמן מרכבים וממקורות תעשייתיים אחרים. זיהום שמן מסוכן במיוחד בתעשיית המזון, התרופות ובייצור רכיבים אלקטרוניים, כי הוא עלול לפגוע בטעם, לזהם מוצרים ואף ליצור סיכונים בריאותיים. התקן מודד שמן במיליגרם למטר מעוקב של אוויר.

כיצד מסווגים את איכות האוויר לפי התקן?

מערכת הסיווג של ISO 8573-1 מבוססת על מספרים שמייצגים רמות שונות של טוהר. כל מזהם מקבל דירוג עצמאי בסקאלה מקלאס 0 (הנקי ביותר) עד קלאס 9 (הפחות נקי). המפעל יכול לבחור רמות שונות לכל סוג מזהם בהתאם לצרכיו, מה שנותן גמישות רבה בתכנון המערכת.

קלאס 0 הוא הדירוג המחמיר ביותר והוא משמש ביישומים קריטיים במיוחד כמו ייצור תרופות, אלקטרוניקה רגישה או אוויר לנשימה. בקלאס זה, כל הפרמטרים חייבים להיות נקיים יותר מהדרישות של קלאס 1, והלקוח יכול אף לציין ערכים מדויקים יותר לפי צרכיו הספציפיים. מדחסים נטולי שמן לחלוטין, מערכות סינון מתקדמות ומייבשים בדרגת טוהר גבוהה נדרשים להשגת קלאס זה.

קלאס 1 עד קלאס 3 מתאימים ליישומים תעשייתיים רגישים כמו תעשיית המזון והמשקאות, ייצור רכיבי רכב ותעשיות נוספות שבהן האוויר הדחוס בא במגע עם המוצר או משפיע ישירות על איכותו. הדרישות במקרים אלו מחמירות אך פחות מקלאס 0, והן מאפשרות שימוש בציוד סינון וייבוש סטנדרטי אך איכותי.

קלאס 4 עד קלאס 6 מתאימים לשימושים כלליים בייצור שבהם האוויר הדחוס לא בא במגע ישיר עם המוצר אלא משמש להפעלת כלי עבודה ולהנעה פנאומטית. ברמות אלו הדרישות פחות מחמירות, אך עדיין חשוב לשמור על איכות מינימלית כדי למנוע נזק לציוד ולהבטיח פעולה תקינה של המערכת.

מהן הבדיקות שמבוצעות לאימות עמידה בתקן?

התקן ISO 8573 לא מסתפק בהגדרת רמות הטוהר אלא גם מפרט בחלקים 2 עד 9 את שיטות הבדיקה המדויקות למדידת כל סוג מזהם. כל בדיקה מתבצעת לפי פרוטוקול מוגדר שמבטיח שהתוצאות יהיו עקביות ואמינות בכל מעבדה או אתר שבהם היא מתבצעת.

בדיקת חלקיקים מתבצעת באמצעות מוני חלקיקים אופטיים המשתמשים בטכנולוגיית פיזור אור כדי לזהות ולספור חלקיקים באוויר הדחוס. המכשיר מדגום את האוויר ומודד את מספר החלקיקים בגדלים שונים, בדרך כלל בטווחים של 0.1 עד 5 מיקרון ומעלה. התוצאות מושוות לטבלת הסיווג של התקן כדי לקבוע לאיזה קלאס המערכת משתייכת.

בדיקת לחות ונקודת טל מתבצעת באמצעות חיישנים מיוחדים שמודדים את טמפרטורת נקודת הטל של האוויר הדחוס תחת לחץ. זוהי מדידה קריטית כי היא מראה באיזו טמפרטורה הלחות תתחיל להתעבות למים, מה שמשפיע על האם המערכת מתאימה לסביבת העבודה שלה. מדידות נעשות בזמן אמת במספר נקודות במערכת כדי לוודא שהמייבש והטיפול בלחות עובדים כהלכה.

בדיקת שמן היא הבדיקה המורכבת ביותר ומחולקת לשתי בדיקות נפרדות. בדיקת אירוסולי שמן נעשית באמצעות סינון של נפח אוויר מוגדר דרך מסנן מיוחד, שאותו שוקלים לפני ואחרי הדגימה כדי לקבוע את כמות השמן הנוזלי. בדיקת אדי שמן דורשת ציוד מתוחכם יותר כמו ספקטרומטר מסה או ניתוח כרומטוגרפיה, שמזהים מולקולות שמן בצורה גזית. שתי הבדיקות יחד נותנות תמונה מלאה של זיהום השמן במערכת.

איך תדירות הבדיקות משפיעה על התוצאות?

שמירה על איכות אוויר דחוס אינה פעולה חד פעמית אלא תהליך שוטף שמחייב ניטור קבוע. תדירות הבדיקות תלויה בסוג התעשייה, ברמת הקריטיות של היישום ובדרישות הרגולטוריות החלות על המפעל.

תעשיות רגישות כמו פארמה ומזון נדרשות לבצע בדיקות באופן תכוף יותר, לעיתים אף חודשי או רבעוני, בהתאם לדרישות רגולטורים כמו ה-FDA או משרדי הבריאות המקומיים. בתעשיות אלו, תוצאות בדיקה חריגות עלולות להוביל להפסקת ייצור, פסילת אצוות מוצרים וקנסות כבדים, ולכן הניטור חייב להיות צמוד ורציף.

תעשיות ייצור כלליות יכולות להסתפק בבדיקות חצי שנתיות או שנתיות, אבל גם כאן מומלץ לבצע בדיקות נוספות במקרים מיוחדים. אחרי שינויים במערכת כמו החלפת מדחס, שדרוג מסננים או תיקון צנרת, חייבים לבצע בדיקה חדשה כדי לוודא שהמערכת עדיין עומדת בדרישות. גם במקרה של חשד לזיהום או תקלה כלשהי, יש לבצע בדיקה מיידית כדי לזהות את הבעיה לפני שהיא גורמת לנזק משמעותי.

בדיקות תכופות לא רק מבטיחות עמידה בתקן אלא גם עוזרות לזהות מגמות ושינויים במערכת לאורך זמן. אם תוצאות הבדיקות מראות הידרדרות הדרגתית באיכות האוויר, זה אומר שמשהו במערכת מתדרדר ויש צורך בפעולת תחזוקה או שדרוג לפני שהבעיה הופכת קריטית.

מה הקשר בין ISO 8573 לתקנים נוספים?

תקן ISO 8573 אינו עומד בפני עצמו אלא משלים תקנים רגולטוריים נוספים שחלים על תעשיות שונות. הבנת הקשרים בין התקנים היא קריטית לתכנון נכון של מערכת אוויר דחוס שתעמוד בכל הדרישות.

בתעשיית התרופות והמזון, דרישות ה-FDA לפי תקני CGMP (Current Good Manufacturing Practice) מחייבות שמירה על איכות גבוהה של כל חומר שבא במגע עם המוצר, כולל אוויר דחוס. תקן ISO 8573 משמש כבסיס טכני לקביעת מה נחשב לאוויר נקי, אך ה-FDA עשוי לדרוש רמות נקיון מחמירות יותר או בדיקות נוספות כמו בדיקות מיקרוביולוגיות שאינן כלולות בתקן ISO.

בחדרים נקיים, תקן ISO 14644 מגדיר את דרישות איכות האוויר בחלל החדר עצמו, בעוד שתקן ISO 8573 מתייחס לאוויר הדחוס המשמש בתוך אותו חדר. שני התקנים חייבים לפעול בהרמוניה כדי להבטיח שהאוויר הדחוס לא מוסיף מזהמים שיפגעו ברמת הניקיון של החדר. למשל, חדר נקי ברמת ISO 5 לא יכול להשתמש באוויר דחוס ברמת ISO 8573 Class 5 כי זה יוסיף חלקיקים מעבר למותר.

תקני בטיחות ובריאות תעסוקתית גם משתלבים עם ISO 8573, במיוחד כשמדובר באוויר לנשימה או בסביבות עבודה שבהן עובדים נחשפים לאוויר דחוס. בתעשיות כמו כרייה, צלילה או עבודה בסביבות מסוכנות, האוויר לנשימה חייב לעמוד בדרישות מחמירות עוד יותר מתקן ISO 8573 רגיל, וכאן נכנסים תקנים נוספים כמו EN 12021 לאוויר לנשימה.

איך בוחרים את רמת הניקיון הנכונה למפעל?

בחירת רמת הניקיון הנכונה היא החלטה שמשפיעה על עלויות ההשקעה, התפעול והתחזוקה של מערכת האוויר הדחוס. בחירה מחמירה מדי תעלה יותר מהנדרש, בעוד שבחירה רופפת מדי תסכן את המוצרים והציוד.

הצעד הראשון הוא להבין את הדרישות הרגולטוריות שחלות על התעשייה שלכם. תעשיות מוסדרות כמו פארמה, מזון ומכשור רפואי מחויבות בדרישות ספציפיות שקובעות את רמת הניקיון המינימלית. במקרים אלו אין ברירה אלא לעמוד בדרישות, ולעיתים אף לעבור אותן כדי להבטיח מרווח ביטחון.

הצעד השני הוא לבחון את סוג המגע שיש לאוויר הדחוס עם המוצר. אם האוויר בא במגע ישיר עם מזון, תרופות או מוצרים סטריליים, צריך לבחור ברמת ניקיון גבוהה מאוד, בדרך כלל Class 1 או Class 0. אם האוויר משמש רק להנעת כלים או לתהליכים עזר שאין להם מגע ישיר עם המוצר, ניתן לבחור ברמות פחות מחמירות כמו Class 4 או Class 5.

הצעד השלישי הוא להעריך את רגישות הציוד והתהליכים למזהמים. ציוד רגיש כמו שסתומים פרופורציונליים, חיישנים עדינים או כלי דיוק מחייבים אוויר נקי יותר מאשר פטישים פנאומטיים פשוטים או כלי עבודה גסים. גם תהליכים שבהם לחות עלולה לגרום לחלודה או להפרעות דורשים ייבוש מתקדם יותר.

מה התפקיד של ציוד הטיפול באוויר בעמידה בתקן?

השגת רמות הניקיון הנדרשות לפי תקן ISO 8573 תלויה באופן ישיר באיכות ובהתאמה של ציוד הטיפול באוויר המותקן במערכת. כל רכיב ממלא תפקיד ספציפי בהסרת סוגים שונים של מזהמים, והשילוב הנכון ביניהם קובע את רמת הניקיון הכוללת.

מסנני אוויר הם הקו הראשון של הגנה מפני חלקיקים מוצקים. מסנן הכניסה של המדחס מסנן חלקיקים גדולים מעל 2.5 מיקרון מהאוויר הסביבתי, בעוד מסנני קואלסצנס במורד הזרימה מסירים חלקיקים קטנים יותר, טיפות שמן ומים. מסננים מתקדמים בדרגת 0.01 מיקרון יכולים להשיג רמות סינון המתאימות ל-Class 1 לחלקיקים ולשמן.

מייבשי אוויר מסירים לחות ומורידים את נקודת הטל של האוויר הדחוס. מייבשי קירור מקררים את האוויר עד לטמפרטורה של כ-3 מעלות צלזיוס ומסירים את הלחות שהתעבתה, והם מתאימים ל-Class 4 ללחות. מייבשים דסיקנטים משתמשים בחומר סופג כדי להוריד את נקודת הטל עד מינוס 40 מעלות צלזיוס ואף נמוך מכך, והם נדרשים להשגת Class 1 או Class 2 ללחות.

מדחסים נטולי שמן הם הפתרון המושלם ליישומים המחייבים Class 0 לשמן. מדחסים אלו לא משתמשים בשמן במגע עם האוויר הנדחס, ולכן מבטלים לחלוטין את הסיכון לזיהום שמן מהמדחס עצמו. זו השקעה משמעותית יותר מאשר מדחס משומן, אך בתעשיות רגישות זה הפתרון היחידי שיכול להבטיח טוהר מוחלט.

כיצד ULPA מבצעת בדיקות אוויר דחוס מוסמכות?

ULPA Cleanrooms מתמחה בביצוע בדיקות אוויר דחוס מקצועיות לפי תקן ISO 8573 במפעלים ומעבדות ברחבי הארץ. החברה מצוידת במכשור המתקדם ביותר ובצוות טכני מיומן שמבצע את הבדיקות ברמה הגבוהה ביותר של דיוק ומקצועיות.

תהליך הבדיקה מתחיל בתכנון מדויק של נקודות הדגימה במערכת האוויר הדחוס. הצוות בוחן את תרשים המערכת, מזהה נקודות קריטיות לבדיקה ומתכנן את מיקומי הדגימה בהתאם לדרישות התקן ולצרכים הספציפיים של המפעל. חשוב לבדוק במספר נקודות כדי לקבל תמונה מלאה של איכות האוויר במערכת כולה.

הבדיקה עצמה מתבצעת באמצעות מכשור מתקדם שנבדק ומכויל באופן קבוע כדי להבטיח דיוק מירבי. מוני חלקיקים אופטיים, מדי נקודת טל ומכשירים לניתוח שמן מחוברים למערכת בנקודות הדגימה הנבחרות, ונלקחות דגימות במשך פרק זמן מוגדר. הדגימות נותחות במקום או נשלחות למעבדה מוסמכת לניתוח מפורט יותר, תלוי בסוג הבדיקה.

בסיום הבדיקה, ULPA מספקת דוח מפורט שמציג את כל תוצאות המדידות, משווה אותן לדרישות התקן ולקריטריונים שהוגדרו מראש, ומציעה המלצות לשיפור במקרה של ממצאים חריגים. הדוח כולל גם תיעוד צילומי, רישום של תנאי הבדיקה ואישור שהבדיקה בוצעה לפי הפרוטוקולים המקובלים. דוח זה משמש את המפעל להוכחת התאימות בפני רגולטורים ולצורכי ניהול איכות פנימי.

מה עושים כשתוצאות הבדיקה לא עומדות בדרישות?

גילוי חריגות בבדיקת אוויר דחוס אינו סוף העולם אלא הזדמנות לשפר את המערכת ולמנוע נזקים עתידיים. הצעד הראשון הוא להבין את מקור הבעיה ולזהות איזה רכיב או תהליך במערכת אחראי לאי העמידה בתקן.

אם הבעיה היא בחלקיקים מוצקים, יש לבדוק את מצב המסננים ואת מיקום כניסת האוויר של המדחס. מסננים סתומים או בלויים לא יכולים לסנן ביעילות, ואוויר כניסה מאזור מזוהם יכניס חלקיקים רבים למערכת. פעמים רבות החלפת מסננים או הוספת שלב סינון נוסף פותרים את הבעיה. חשוב גם לבדוק האם יש חלודה או בלאי במערכת הצנרת שגורמים לשחרור חלקיקים פנימיים.

אם הבעיה היא בלחות, יש לבדוק את תקינות המייבש ואת מנקזות הקונדנסט במערכת. מייבש שלא עובד כראוי, חומר דסיקנט שמולא או מנקזות סתומות עלולים להשאיר לחות עודפת באוויר. פעמים רבות ניקוי או החלפה של רכיבים אלו מחזירים את המערכת לתפקוד תקין. במקרים יותר חמורים ייתכן שיש צורך בשדרוג המייבש לדגם חזק יותר או לטכנולוגיה שונה.

אם הבעיה היא בשמן, הבעיה עשויה להיות במדחס עצמו או במסנני השמן. מדחס משומן שמתפקד לא נכון עלול לשחרר יותר שמן מהרגיל, ומסנני קואלסצנס בלויים לא יכולים להסיר אותו ביעילות. במקרים מסוימים הפתרון הוא להוסיף מסנני שמן מתקדמים יותר, ובמקרים אחרים ייתכן שיהיה צורך להחליף את המדחס למדחס נטול שמן כדי להבטיח עמידה בדרישות.

למה ניטור שוטף חשוב יותר מבדיקה חד פעמית?

בדיקה חד פעמית של אוויר דחוס מספקת תמונת מצב בנקודת זמן מסוימת, אך היא לא מספיקה כדי להבטיח איכות אוויר עקבית לאורך זמן. מערכות אוויר דחוס הן דינמיות והן מושפעות מגורמים רבים שמשתנים, כולל תנאי מזג אוויר, עומסי עבודה, בלאי של רכיבים וטיב התחזוקה.

ניטור שוטף מאפשר לזהות מגמות של הידרדרות באיכות האוויר לפני שהן הופכות לבעיה קריטית. למשל, עליה הדרגתית ברמות החלקיקים יכולה להצביע על מסנן שמתחיל להתבלות או על בעיית חלודה מתפתחת בצנרת. זיהוי מוקדם מאפשר פעולה מונעת שחוסכת עלויות תיקון גדולות יותר בעתיד.

ניטור רציף גם עוזר לאמת שהמערכת עומדת בדרישות בכל תנאי העבודה, לא רק בזמן הבדיקה. מערכת שעוברת בדיקה בהצלחה ביום חורף יבש עשויה להיכשל בקיץ הלח, או להפך. ניטור שוטף לאורך השנה מבטיח שהמערכת שומרת על ביצועיה בכל העונות ובכל תנאי התפעול.

מערכות ניטור אוטומטיות מודרניות משתלבות עם מערכות הבקרה של המפעל ומספקות התראות בזמן אמת כשיש חריגות מהתקן. זה מאפשר תגובה מהירה לבעיות ומונע נזקים למוצרים או לציוד. הנתונים ממערכות כאלה גם מסייעים בתכנון תחזוקה, בזיהוי צרכי שדרוג ובניהול מלאי של חלפים.

השקעה באיכות אוויר היא השקעה בהצלחה

בדיקות אוויר דחוס לפי תקן ISO 8573 אינן רק דרישה רגולטורית או תרגיל טכני, אלא כלי ניהול קריטי להבטחת איכות ייצור, אמינות ציוד ובטיחות מוצרים. מפעלים שמשקיעים באוויר דחוס איכותי נהנים מפחות תקלות, עלויות תחזוקה נמוכות יותר, ושביעות רצון גבוהה יותר של לקוחות ורגולטורים.

התקן מספק מסגרת ברורה ומוסכמת בינלאומית שמאפשרת למפעלים לתכנן, להפעיל ולשפר את מערכות האוויר הדחוס שלהם בצורה מושכלת ומבוססת נתונים. הוא גם מקל על תקשורת עם ספקים, בודקים ורגולטורים, כי כולם מדברים באותה שפה ומבינים בדיוק מה נדרש.

ULPA Cleanrooms מספקת את כל השירותים הנדרשים לעמידה בתקן ISO 8573, מתכנון מערכות חדשות ועד ביצוע בדיקות מוסמכות וייעוץ לשיפור מערכות קיימות. השקעה נכונה בבדיקות ובשמירה על איכות אוויר דחוס היא השקעה בעתיד של המפעל, באיכות המוצרים ובמוניטין העסקי לטווח ארוך.

פרטים נוספים בלינק המצורף: ULPA